Calming the Wind: A Traditional Chinese Medicine practitioner’s approach to Wartime Acute Stress Disorder symptoms
Aviv Messinger Dip.Ac.1,2 Dorit Gamus MD, PhD 2, Moshe Bondi MD3,4 Michael L. PolliackMD5, Eran Ben-Arye MD6
בימים אלו התפרסם בכתב העת הפסיכיאטרי Current Psychiatry Reports מאמר שכתבתי על התפקיד של הרפואה הסינית בטיפול בשלב האקוטי של טראומה, אצל מפונים וחיילים שנפגעו בשבת השחורה של ה 7.10.
על פי המודלים הקיימים השלב האקוטי מתרחש מיומיים מהאירוע ועד כחודש לאחריו. בפרק הזמן הזה הנפגעים חשים ומבטאים סימפטומים חריפים של בהלה וחרדה, מתח, עוררות יתר, בעיות שינה, קוצר נשימה, הימנעות מכל דבר שקשור או עלול להזכיר את האירוע הטראומתי, וסימפטומים חודרניים (כמו תמונות, פלאשבקים וריחות) שחוזרים מהאירוע שעברו. על פי המודלים הקיימים אחרי חודש מי שממשיך לחוות את אותם הסימפטומים נמצא כבר בשלב של הפוסט טראומה.
בשבת השחורה עשרות אלפי אנשים חוו אירוע טראומתי. חשוב לציין שלא רק מי שהיה.תה בעוטף או שעבר.ה את התקיפה עצמה עלולים לפתח תגובה של טראומה, אלא גם הקרובים להם, כמו משפחה, חברים ומכרים, במעגלים שניים ושלישיים, וגם מי שנחשף.ה לחומרים קשים באמצעות תקשורת ומדיה, כמו סירטונים או הקלטות מאותם ימים.
בימי הלחימה שקורים מאז אותה שבת ארורה, מתווספים עוד עשרות אלפי אזרחים, חיילים, ואנשי כוחות הביטחון השונים, שנחשפו ועדיין נחשפים לאירועים קשים ומסכני חיים. חלק גדול מהם צפויים לפתח סימפטומים של טראומה אקוטית, וכ- 15% עלולים לפתח תסמונת פוסט טראומתית כרונית.
עוצמת האירועים אחרי השבעה באוקטובר היתה חזקה במיוחד, ואליהם התווספו כמות הנפגעים העצומה, והעובדה שקהילות שלמות חוו את האירועים הקשים, הפכו את האירוע הטראומתי לגדול ורחב פי כמה ממה שהוכר עד כה, ולתובנה שהמודלים אודות הטראומה שהיו קיימים לפני ה 7.10 נמצאו לא רלוונטים או שהיו צריכים לעבור ריענון ועדכון מחדש.
לתוך הסיטואציה הזאת נכנסו עשרות ומאות מטפלים ברפואה משלימה ובכללם מטפלים בדיקור סיני, רפלקסולוגיה, הומאופתים, מטפלים במגע ובשיטות שונות של גוף נפש, שהגיעו למתחמים של המפונים, של השורדים ושל החיילים והציעו טיפולים שונים ברפואה משלימה.
הפעילות הזאת היתה התנדבותית לחלוטין, כשהמטפלים הגיעו באופן עצמאי, מתוך רצון לעזור ולסייע לכל מי שצריך. מהר מאוד הוקמו מתחמי טיפולים לניצולים של מסיבת נובה, בתוך המלונות שבהם התאכסנו המפונים, ובשטחי כינוס והיערכות של החיילים.
המאמר שהתפרסם מתאר את החוויה שלי באותה התקופה, ומנסה לעמוד על התפקיד הייחודי של הרפואה הסינית בטיפול באנשים הסובלים מטראומה אקוטית, היתרון שיכול להיות לה על פני שיטות טיפול אחרות, ועל החשיבות של שילוב של טיפולים משלימים בסיטואציה שיש בה מרכיב טראומתי.
הפעילות שלי
מיד אחרי ה 7.10 יצאתי לשטחי העוטף כדי לעזור לתושבים במשימות שונות, ופגשתי אותם בשלבים הכי מוקדמים אחרי התקיפה. טיפולתי גם במפונים שהתאכסנו במלונות שונים.
בהיותי מטפל ברפואה סינית במרכז הרפואי שיבא, וכמי שמנהל שם את השירות של הרפואה הסינית בבית החולים לנשים ויולדות, שיניתי את תפקידי בבית החולים, והצטרפתי לצוות של מחלקת השיקום הנוירולוגי של עמוד השידרה בשיבא תל השומר, שם טיפלתי ברפואה סינית בחיילים, בשוטרים, בניצולים של מסיבת נובה ובאזרחים שנפצעו במהלך התקיפה ובימי המלחמה.
במסגרת הטיפולים שנתתי במשך כחצי שנה, ראיתי כיצד הרפואה הסינית מצליחה לעזור בהתאוששות, בהקלה על הסימפטומים הקשורים בטראומה, וכיצד הפעילות הזאת יכולה לעזור בכאבים קשים, ולסייע בתהליך השיקום.
כשפרופ' בן אריה הציע שאכתוב את הניסיון הזה במאמר, ראיתי בו הזדמנות לשתף את הרושם הקליני על היעילות והחשיבות של הרפואה הסינית בטיפול בשיקום ובטראומה אקוטית, ולשתף בתובנות שעלו מתוך הפעילות.
המאמר מתאר את הניסיון הטיפולי דרך שלושה סיפורי מקרים של מפונות וחייל בשיקום. יש במאמר ניסיון להסביר את הגישה של הרפואה הסינית בטיפול בגוף ובנפש, ואת המנגנונים בהם הטיפול יכול להשפיע.
המאמר מתאר גם את השאלות הפתוחות, ומציע מודל כיצד ניתן לשלב את הטיפולים ברפואה הסינית בתוך מערך משולב ורב תחומי של שיקום והתמודדות עם טראומה ואירועים טראומתיים.
השותפים לכתיבה ולעשייה
המאמר נכתב בשיתוף פעולה עם ארבעה רופאים יוצאי דופן -
פרופ' ערן בן אריה – מנהל היחידה האונקולוגית האינטגרטיבית בלין בחיפה, אחד הרופאים שמחזיק את החזון האינטגרטיבי הרחב ביותר לשילוב של הרפואה הסינית בתוך הרפואה הציבורית, ומי שמקדם את החזון במגוון דרכים חשובות ויעילות. פרופ' בן אריה יזם את כתיבת המאמר, היה שותף לכתיבה, ובלעדיו המאמר לא היה נכתב.
ד"ר דורית גמוס – המנהלת (לשעבר) של השירות של הרפואה המשלימה בשיבא, הומאופתטית בהכשרתה, ומי שבנתה וקידמה במשך שנים את הרפואה המשלימה בתוך שיבא ובארץ בכלל. ד"ר גמוס סיימה לאחרונה את תפקידה כמנהלת השירות לרפואה משלימה בשיבא, והותירה מאחוריה חותם מקצועי חלוצי ומשמעותי.
ד"ר מיקי פולאק – פסיכיאטר, מנהל המרפאה של פוסט טראומה בשיבא, ובעל שם עולמי בתחום הטראומה והפוסט טראומה. ד"ר פולאק פועל מזה שנים רבות בשיתוף פעולה מקצועי ופורה בין מרפאת הטראומה שבניהולו, ובין המטפלים ברפואה משלימה במרפאת השיקום בשיבא.
ד"ר משה בונדי – מנהל המחלקה לשיקום נוירולוגי של עמוד השידרה, בשיבא תל השומר, אחראי על טיפול בעשרות פצועי מלחמה, וראש צוות מקצועי של רופאי שיקום, אחים ואחיות וצוות רב תחומי רחב ומיומן. הטיפולים במחלקה השיקומית נעשו תחת הנחייתו ובשיתוף פעולה יוצא דופן.
כמו בטיפול עצמו, גם המאמר נכתב בצורה אינטגרטיבית, בשילוב של דוקטרינות וגישות טיפוליות, ובצוות שרואה בראש ובראשונה את טובת המטופלים לנגד עיניו.
הקדשה
המאמר מוקדש לכל המטפלים שיצאו לטפל בעשרות אלפי הפצועים, המפונים והשורדים ותרמו מידיעותיהם, ניסיונם וזמנם למען רווחת הכלל.
הוא מוקדש לחטופים ולמשפחותיהם שחווים אירוע קשה ומתמשך בצורה שלא ניתן להעלות על הדעת, לכל הפצועים, הנפגעים ובני משפחותיהם. מי יתן שכולם יחזרו בשלום, ושיחלימו החלמה מלאה בגוף ובנפש.
נכתב ע"י אביב מסינגר , 6/10/2024
לסגירת החלון
פניה מהירה